התשובה הקצרה והחשובה ביותר היא: לא.
שני המונחים הללו אינם מעידים על כשרות הלכתית. 'Kosher style' זהו מונח קולינרי בלבד המתאר אוכל בסגנון יהודי או מסורתי, אבל לא כשר. לדוגמא הוא לא יכיל בשר לא כשר, פירות ים או בשר וחלב באותה מנה אך אינו מבטיח עמידה בהלכות כשרות. ייתכן בשר שאינו שחוט על-פי ההלכה, בישולי גויים ושימוש במוצרים ללא השגחה. באופן דומה, 'Jewish Food' מתאר את סוג המטבח אך אינו קשור כלל לרמת הכשרות. מסעדות שמוגדרות “אוכל יהודי” בחו״ל מגישות מנות המחַקות מאכלים יהודיים מסורתיים ואוכל אתני המזוהה עם קהילות יהודיות (למשל, מנות מזרח אירופיות או מרוקאיות) אך ייתכן בשר לא כשר כלל, המטבח אינו מושגח, והכלים אינם כשרים.
רק תעודת כשרות בתוקף או פיקוח מוכר מבטיחים כשרות.

מרכזי חב"ד מתאימים את עצמם לקהל היעד, ולכן ישנם סוגים שונים של מרכזים.  חב"ד קהילה הוא הליבה, ונועד לשרת את התושבים היהודים הקבועים בעיר, ולרוב הוא המרכז שאליו תגיעו כדי למצוא תפילות, מקווה וארוחות שבת מסורתיות בערים הגדולות. לעומתו, חב"ד למטייל מוקם בעיקר באזורי תרמילאות פופולריים (כגון במזרח הרחוק או בדרום אמריקה), ובו מענה רחב יותר לצרכי הלינה, התייעצות טיולים ואווירה צעירה. חב"ד לישראלים דומה לקהילה, אך ממוקד במתן שירותים בעברית ותפילות בנוסח ישראלי עבור עובדים או תושבים ישראלים. חב"ד קמפוס הוא מרכז קטן יותר המיועד לסטודנטים הלומדים באוניברסיטה מסוימת. יש גם חב״ד תיירות, בערים גדולות ותיירותיות הפונה בעיקר למטיילים שמגיעים לתקופה קצרה ורוצים מניין, סעודת שבת או אוכל כשר.
כמטייל, המרכזים 'חב"ד קהילה' 'תיירות' או 'חב"ד לישראלים' הם המתאימים ביותר לצרכי השבת והחג, בעוד שבמסלולי טיול מרוחקים, 'חב"ד למטייל' הוא העוגן העיקרי.
בפועל, בהרבה מקומות בית חב״ד אחד ממלא כמה תפקידים במקביל, רק השם הרשמי משתנה לפי הקהל המרכזי שאליו הוא פונה.

ברבות מהערים כן, אך המודל משתנה: יש מקומות עם מסעדה קבועה, ויש מקומות עם קייטרינג בהזמנה מראש או רק סעודות שבת וחגים.
יש מבתי חב"ד הפונים לתיירים הפותחים את המסעדות בעונת התיירות בלבד.
תמיד מומלץ לבדוק מראש באתר, בעיקר לגבי סעודות שבת. 

קודם כל – אל דאגה 🙂 יש פתרונות. מוזמנים להיכנס לפוסט שלנו 'כשרות בחו״ל – מה חשוב לדעת?' לקבלת מידע מלא.
בגדול, תמיד אפשר להסתמך על פירות וירקות טריים, על מוצרים יבשים בסיסיים (כמו אורז, פסטה או קפה), וגם להביא מהארץ כמה מוצרים וכלים חיוניים. בנוסף, במדינות רבות קיים גוף רבני מקומי שמפרסם רשימת כשרות רשמית של מוצרים זמינים בסופרמרקטים. אנו מפנים לרשימות הללו בעמוד הרלוונטי בכל מדינה.

כן, בעיקר בערים עם קהילה יהודית גדולה (ניו יורק, לונדון, פריז, אנטוורפן, מיאמי ועוד). חלקם מספקים ארוחות בוקר כשרות ובאחרים מטבח שומר כשרות לפנסיון מלא. יש מלונות שאינם כשרים אך בשיתופי פעולה עם קייטרינג כשר.

חפשו "Kosher" במפות של גוגל, בעמוד העיר הרלוונטי באתר 'כי תיסע' או בדקו במדריך של בית חב"ד המקומי.

ברוב המוחלט של יעדי התיירות המרכזיים בחו"ל אין עירוב. בדרך כלל יש עירוב בקהילות יהודיות גדולות ומבוססות מאוד, וגם שם הוא לא תמיד מכסה את כל העיר. כאן באתר מצוין בכל יעד האם קיים עירוב.

בהחלט כן. לפירוט ראו כאן – 'אוכל כשר בשחקים: באילו חברות תעופה תוכלו להזמין ארוחה כשרה'
בעת ההזמנה בוחרים "Kosher Meal" (מסומן כ-KSML), או מוסיפים דרך ניהול ההזמנה באתר של חברת התעופה – לרוב עד כ-48 שעות לפני הטיסה.

ברוב המקרים מוצרים טבעיים ויבשים פשוטים הם בטוחים יחסית, בעוד שמוצרי מזון מעובדים מצריכים זהירות מיוחדת. בין השאר תוכלו לרכוש בכל מקום פירות וירקות (לא חתוכים ובלי בעיית תולעים), דגנים פשוטים, ביצים, סוכר, מלח, מים ומשקאות קלים מסוימים.
מוזמנים להיכנס לפוסט שלנו 'כשרות בחו״ל – מה חשוב לדעת?' לקבלת מידע מלא.

ככלל כן, אך יש לשים לב לירקות "עליים" או זנים הידועים בבעיית חרקים. עדיף פירות שלמים.

לפי חלק מהפוסקים, במדינות עם פיקוח ממשלתי הדוק ניתן להקל בשתיית חלב שאינו 'חלב ישראל'. אחרים מחמירים.

סעודות שבת בחו"ל דורשות תכנון מוקדם ויש מגוון אפשרויות. האפשרות הנוחה והחווייתית ביותר היא הצטרפות לסעודות בבית חב"ד או אצל קהילה יהודית מקומית, תוך הקפדה על הרשמה ותיאום מראש. אם בחרתם בלינה בדירה, תוכלו לארגן סעודות באופן עצמאי על ידי רכישת אוכל מוכן או בישול קל והצטיידות בפריטי חובה כמו פלטת שבת מתקפלת, יין לקידוש, חלות ונרות שבת.
בפוסט שלנו 'שבת וחגים בחו"ל: מדריך שימושי למטיילים' תמצאו מידע מורחב וטיפים נוספים.

ככל שיש בעיר קהילה גדולה ותיקה כך ההיצע רחב יותר: בתי כנסת, מסעדות, מלונות, סופרמרקטים עם מוצרים כשרים וקצביות. ערים כמו ניו יורק, לונדון, פריז, מיאמי, לוס אנג'לס, אנטוורפן ומונטריאול מצטיינות בהיצע. מנגד, בערים קטנות או אזורים נידחים לרוב אין תשתית כשרה.
כאן באתר סיווגנו את היעדים על פי רמזור כשרות כשירוק מציין יעד נגיש ונח לשומרי מצוות.

"מהדרין" מציין הקפדה גבוהה יותר (למשל בשר חלק-גלאט, חלב ישראל, פת ישראל, עלים נקיים מתולעים ברמות בדיקה מחמירות). מפני שסטנדרט הכשרות בחו"ל שונה לעיתים מאשר בארץ, מטיילים שמקפידים על מהדרין צריכים לחפש זאת מפורשות בתעודת ההכשר או לפנות למקומות ידועים ברמתם.

כן, עבור המטייל שומר המצוות קיימים שני הבדלים הלכתיים מרכזיים המשפיעים על הטיול.
יום טוב שני של גלויות: זהו ההבדל המשמעותי ביותר שמשפיע על תכנון הטיול והלינה.
מצוות התלויות בארץ: נושא הפרשת תרומות ומעשרות ועניין השמיטה פשוט יותר ואינו רלוונטי בחו"ל, כל עוד מדובר בתוצרת מקומית.

לא תמיד. הכוונה שזהו בית כנסת שבו מתקיימות תפילות, לפחות מדי פעם, והוא פתוח לקהילה או למבקרים. ברבות מהקהילות יש מניין בשבת ובחגים ויש קהילות בהן יש מניין גם בימות החול אך בתפילת שחרית בלבד.
מומלץ להשתמש באפליקציה TfilaFinder